כשילד מודע לעולמו הפנימי,
הרי ממה מורכב עולם פנימי – מרגשות, דמיון, מחשבות ופעולות,
כאשר אנחנו מודעים לעובדות אלה, יכולים לראות אותם כחלק ממה שמתקיים בתוך העולם הפנימי שלנו,
לקחת שליטה עליהם, במודעות, הקשבה ואהבה
אז ההתנהגות שלו משתנה לטובה, כתוצאה מהכרות עם העולם הפנימי והיכולת לנווט בתוכו בדרך שהכי מתאימה לנו.
כשילדים יכירו את עצמם, וידעו להשתמש בתכונות אלו
יהיה להם קל וברור יותר להבין,
מהיכן ואיך נובעת קבלת ההחלטה שלהם, ואיך היא משפיעה על המשך היום.
סיפור על אור:
יום אחד פלוני הגיע מהעבודה לביתו מאוחר מהרגיל
פתח את הדלת ונכנס פנימה.
כשסגר את הדלת, קפץ "הפקק" הפסקת חשמל, אין אור,
חושך מוחלט בכל הבית, נפלו לו המפתחות
החל לחפשם ולא מצא אותם בגלל החושך.
הסתכל מהחלון וראה אור מפנס רחוב שדולק בחוץ
יצא החוצה לחפש מתחת לפנס
היכן שיש אור.
שכן של פלוני אשר עבר שם, הציע את עזרתו.
והשניים התחילו לחפש.
לאחר כמה דק' שאל השכן, "אתה זוכר איפה נפלו המפתחות?"
"בוודאי, בפתח הבית" ענה פלוני.
"אז מדוע אתה מחפש בחוץ?" שאל השכן.
"כי בחוץ יש אור"
לרגע, נשמע שפלוני מתנהג בצורה ממש לא הגיונית נכון?
בדיוק כך אנחנו מתנהגים לפעמים, מחפשים את הפתרונות לבעיות שלנו בחוץ, באור.
במקום לחפש אצלנו בעולמנו הפנימי
את הסיפור הזה כתב פרופסור ויין דייר
וכל כוונתו כדימוי שאנחנו בני האדם
פשוט צריך לדעת להקשיב לעצמנו ולאינטואיציה שלנו.
להתחבר לעולם הפנימי שלנו.
אותו הדבר גם עם ילדים.
